האם די במגורים משותפים כדי ליצור מעמד של ידועים בציבור

האם די במגורים משותפים כדי ליצור מעמד של ידועים בציבור

בית המשפט לענייני משפחה בת"א בחן במסגרת תביעה שנדונה בפניו, את התנאים המאפשרים הכרה של "ידועים בציבור " בין בני זוג ,והגיע למסקנה שלא די במערכת יחסים של 8 שנים מתוכם 6 שנים של מגורים משותפים, כדי להחיל על מערכת היחסים הגדרה זו.

יתרה מכך במשך השנתיים האחרונות ליחסיהם ניסו בני הזוג אף להביא לעולם ילד משותף, ניסיון שלא צלח בסופה של דרך כשבמהלך תקופה זו אף התפטרה התובעת מעבודתה ונסמכה לגרסתה על פרנסתו של הנתבע . בהסתמך על נתונים אלה בקשה התובעת לחייב את הנתבע בסכום של 600,000 ₪ כפיצוי בגין דמי הסתגלות ושיקום ובשל רצונו של הנתבע בניתוק הקשר.

הנתבע, גרוש ואב לילד, בקש לדחות את טענות התובעת (רווקה בת 43) בטענה שהצדדים לא גמרו בדעתם לקשור את גורלם זה בזו. מעבר לכך טען הנתבע כי התובעת לא נסמכה עליו כלכלית ובמשך רב הזוגיות עבדה והסתייעה כלכלית בהוריה ולעניין טיפולי הפוריות טען כי לתובעת היה יותר חשוב להביא ילד לעולם ופחות חשוב מי יהיה אביו.

בפס"ד ארוך ומפורט (המשתרע על פני 42 עמ') ציין בית המשפט כי גם קשר רציני לא מביא בהכרח להגדרת מערכת היחסים כמערכת של "ידועים בציבור. לטענת בית המשפט המבחן העיקרי לידועים בציבור הוא האם הצדדים התכוונו לקשור את גורלם זה בזו ולא הסתפקו בכוונה של קשר זמני ולא מוגדר. השופט הגיע למסקנה כי היה כאן רצון (שכשל) להקמת משפחה אולם הדברים לא הגיעו להסכמה על "שותפות גורל" כדבריו. השופט הביע גם אמפטיה לרצונה של התובעת להביא ילד לעולם אולם לא קשר בין רצון זה להגדרת הסטטוס של מערכת היחסים שבין בני הזוג. עוד ציין בית המשפט כי אפילו בגד בה הנתבע כטענת התובעת, אין בכך כדי לזכות אותה בפיצוי וכי מערכת יחסים סוערת הכוללת פרידות, העדר רכוש משותף לרבות לא חשבון בנק משותף והעדר מימוש הכוונה להביא לעולם ילד משותף יש בכל אלה כדי לסתור את טענת האישה למזונות משקמים במיוחד לאור התרשמות השופט שהתובעת אינה תלויה כלכלית בנתבע.

לסיכום 

התביעה נדחתה אגב חיוב התובעת בסכום הוצאות של 45,000 ₪ ומכאן שיש להתכונן ולהתנהל נכון על מנת להביא לתוצאה רצויה של הכרה במערכת יחסים ככזו החוסה תחת ההגדרה של "ידועים בציבור".