שימו לב-זיכרון דברים מחייב 

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הדגיש וחידד את ההלכה המשפטית הידועה זה מכבר: חתימה על זיכרון דברים כמוה כחתימה על הסכם מכר, לכל דבר ועניין.

בני זוג שהתעניינו ברכישת בית בהרחבה באחד מהקיבוצים בדרום ,הגיעו לנכס התרשמו כי הוא מתאים לצרכיהם ומשכך החלו לנהל משא ומתן מול הבעלים .לאחר כחודש ימים הגיעו שוב לנכס מצוידים במסמך אותו הכין עורך דינם ואשר נקב במחיר שסוכם בין הצדדים. המסמך כלל התחייבויות של שני הצדדים לעסקה ולאחר שהבעלים חתמו עליו הם החלו בהליכי קבלה לקיבוץ.

בשלב זה קבלו המוכרים "רגליים קרות" והודיעו לרוכשים בווטסאפ כי הם מבטלים את העסקה והקונים הבינו כי הם לא רואים במסמך שעליו חתמו, כמסמך מחייב. הרוכשים בלית ברירה הגישו תביעה לאכיפת זיכרון הדברים ותרגום המשא ומתן שהתנהל לכלל התחייבות בפועל.

המוכרים טענו כי הם לא קראו את המסמך לעומק ,לא היו "בשלים" לעסקה ולהבנתם הם העניקו לרוכשים רק "זכות ראשונים" למכירת הנכס למקרה ויחליטו למכור .בהסתמך על סעיף בזיכרון הדברים שתלה את תוקף העסקה בהעדר מניעות כלשהי לבצע את העסקה מבחינת מצב זכויותיהם בנכס, טענו המוכרים שהסכם החכירה שלהם מול רשות מקרקעי ישראל מונע מהם את העברת הזכויות בטרם חלוף מועד של 5 שנים ממועד החתימה, ומועד זה טרם חלף. 

השופט שדן בתיק דחה את טענת חוסר ההבנה שלהם ביחס למסמך לאחר שהתרשם שמספר סעיפים הוכנסו למסמך לבקשת המוכרים ומכאן שאין סיכוי שלא קראו אותו ולא היו מודעים לתוכנו. לגרסתו זיכרון הדברים הוא מסמך מפורט ומסודר הכולל בתוכו את כל הפרטים הנדרשים על מנת להפכו למסמך מחייב, וחזקה על אדם שחותם על מסמך שהוא קרא והבין את תוכנו בטרם בחר לחתום עליו.

התלבטותו היחידה של השופט הייתה ביחס לאותו סעיף בהסכם החכירה של המוכרים מול המנהל ולאחר שקרא את הסכם החכירה מצא לגרסתו כי תקופת המניעה מהעברת הזכויות למשך 5 שנים, נמנית ממועד קבלת טופס 4 ולא ממועד החתימה על הסכם החכירה ומועד זה חלף. לכן ומכאן שאין מניעה להורות על אכיפת זיכרון הדברים.

המוכרים אף חויבו בהוצאות של 15,000 ₪.

מסקנה:

אין לנהל משא ומתן במקרקעין ללא נוכחותו והשגחתו של עו"ד שמבין בתחום, ועל אחת כמה וכמה אין לחתום על מסמך המתייחס לאותו משא ומתן. זה המקום להזכיר כי היו גם מקרים, אם גם נדירים יותר, במסגרתם ואף ללא מסמך ובהסתמך רק על מצגים שהוחלפו בין הצדדים נקבע כי נכרת הסכם מחייב.